הודעת שגיאה

  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).
  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).

אושר. מה הבעיה היסודית עם האושר?

7 posts / 0 new
פרסום אחרון
אושר. מה הבעיה היסודית עם האושר?

אושר. מה הבעיה היסודית עם האושר?
האושר נשען בראש ובראשונה על אי המסוגלות או סרבנות של הסובייקט לעמוד מאחורי המחיר שעליו לשלם על אי הרציפות של תשוקתו שלו. אי הרציפות כתכונה יסודית של התשוקה גובה מהסובייקט הכרח שעלול להפנותו לשמור מרחק של קבע מלפגוש במשאלות לבו.

למה לא לחזור לפרויד שמדבר על אושר ככזה שמגיע מהפיזיות.מיחסי האישות הבנאלים שבין הגבר לאשה? אולי שם הבעיה היסודית?
האושר ,לדעתי,אינו נשען על אי המסוגלות של הסובייקט לשלם את מחיר תשוקתו שלו כי אם על הגילוי הגרוע מכל שהאדם יכול להיתקל בו- מציאת פשר לחייו.גילוי כזה גורם לההפך מהכתוב בפסיקתך-כי אז ורק אז ישנו הכרח! של הסובייקט לפעול בעזרתה של תשותקו לפגוש במשאלות ליבו ולא לשמור מרחק.
אין דבר בין אושר והתענגות.

מוזר מאוד שעל אף ההפניה אל פרויד אפשר שתגזר מסקנה נחרצת כזו ביחס למה שהוא האושר. אושר שאין בו דבר מההתענגות הוא לא פחות מהמוות עצמו. התענגות, אכן זכתה, וזוכה לעיתים גם היום בין אלו מחברי האסכולה הלאקאנינית לרודפנות תחת האמונה שיש לצמצמה עד כדי הכחדה. אפשר שאין עמדה זו שונה מעמדתה הצדקנית והסתגלנית של הפסיכאטריה בנוגע להכחדת המועקה. מהאובייקט של התשוקה יש מרחק מבני וכשאין כזה אפשר שמדובר במצב של התכה בין האובייקט לסובייקט, בדומה ליחס אפשרי כזה בפסיכוזה. במידה ויש עניין לדון באושר כמונח פסיכואנליטי ולא כמושג כללי, אזי נדמה לי שכדאי שניגש אליו עם ההתענגות עם הגוף החי ולא עם האידאליזם המטהר

לא ברור בעיני אם מתייחסים לאותו "אושר". פרויד משתמש במושג GLUCKLISH אולם חשוב לציין שהוא מובחן מן השמחה. בדיון הזה של פרויד בשאלת האושר הוא מציין שמטרת שאיפותיהם של בני האדם היא אושר, בעוד האושר אינו נכלל בתכנית הבריאה, כאשר עבורו האושר הוא חיווי רגשי עונג עזים. יחד עם שאיפתו של האדם לאושר פרויד מפנה לגיתה המזהיר כי "הכל תישא ותוכל רק לא רוב ימי תענוגות ללא הפוגות". מכאן שהאושר הזה, אליו כנראה מכוונת רביטל בדבריה, הוא זה של הסובייקט. בעניין האושר של הסובייקט לאקאן מחדד ב'טלוויזיה' שהסובייקט תמיד מאושר, מעצם תלותו במבנה, השב וחוזר על עצמו, ומוסיף כי מה שמדהים בו זה שהסובייקט מקבל את המושג של האושר אשר כופה עליו תחושת גלות ממנו. זה יכול להיות צורה של ניסוח של מושג האחרות. לכן בעיני השאלה של הפסיכואנליזה איננה ביחס לאופני צמצום ההתענגות, או הכחדתה של האחרות, שכן ההתענגות היא תנאי לחיים, והיא תמיד מצליחה, גם בזכות ה DRAND, המתקבל בגוף בלבד - אלא ביחס לשאלה אם ישנה אפשרות להמציא צורת השתוקקות שלא מבוססת על האחרות - זהו האושר שאליו מכוון כמדומני זיו. רמז לאפשרות לצורת השתוקקות שאיננה מן הסדר של האושר כאמור, אפשר אולי אפשר למצוא בנאולוגיזם GAY SCAVOIR.

עיון מרתק.תודה. אני מסכימה איתך בהחלט. נדמה לי שאם תתווסף הכותרת שהנחתי לדברים, זו השואלת בדיוק על הבעיה עם האושר , אזי נדמה לי שאפשר שאקרא את דבריך כביסוס יסודי יותר לפיסה הדלה שהנחתי אני.

אני שמח שהתערבותה של אפרת כמו מתחה רצועה של גישור בין העמדות השונות.
המילה GLUCKLISH בגרמנית היא אכן אושר אך היא עשויה בבסיסה מהמילה GLUCK שזה בעברית-מזל.הערה שאולי כדאי לדון בה בהזדמנות אחרת.
כשפרויד מזכיר את הGLUCKLISH שלו הוא אינו מתכוון לאושר אלא לHAPPY.
הוא נשאל על ידי ידיד באנגלית לאחר הגעתו לניו יורק כמדומני:"Are you happy?"
והוא עונה באנגלית "I am happy but Im not glucklish" משמע אני שמח באנגלית אך לא שמח בשפתי שלי.

אז אם מדובר בגישור - כדאי לחזור להדגיש משהו מההבדל. אולי אפשר בהקשר לתכתובת הזאת לשמוע משהו נוסף בדברים שזיו מזכיר של פרויד - שה GLUCKLICH, ככל שאנו מדברים עליו כאפקט של אושר של הסובייקט - יכול להיות רק בשפתי שלי.
אפרת

התחבר בכדי להגיב