הודעת שגיאה

  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).
  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).

זה מסתובב!

מאת: 
ז'ראר ואשמן, תרגום: גבריאל דהאן

ÇA  TOURNE !  par  Gérard  Wajcman

 

מרי- הלן ברוס אמרה: " זה מסתובב ! ". הבחנה טובה ומנוסחת כהלכה. הטראומה, זה מסתובב בקולנוע, מסתובב בספרות, מסתובב באמנות. רחוקים מלשעשע, מלהשתעשע בעצמם, מלהפנות את המבט לכיוון אחר, מלהעדיף את הצל והשכחה, האמנים מזכירים לעצמם את הזיכרון האבוד, כדי להאיר מעט, להתמצא מעט, להיזכר בהוויה. לייצר ייצוג היכן שהוא חסר, היכן שהסובייקט הסתלק, זה מה שיכולה להיות עבודתם.

אני נזכר ביצירה של דוגלאס גורדון Douglas Gordon, אמן סקוטי מן השורה הראשונה, אשר הקרין בו זמנית על קירות גלריה את כל הסרטים שאמו ראתה בשנת 1966 במהלך תשעת חדשי הריונה אתו. עבורו תשעה חדשים של סרטים חינם, אך לא בהכרח ללא הוצאות. אפשר שבאותה שנה אמו הלכה לראות את פסיכו של היצ'קוק. זה יכול היה לתת הסבר לכך שבנה החליט להקרין את הסרט בהילוך איטי, כמעט תמונה אחר תמונה, כך שהקרנתו נמשכה עשרים וארבע שעות – והוא קרא לזה 24 שעות פסיכו. הסצנה במקלחת במהירות הזו הופכת להיות פי עשרים וארבעה יותר מעוררת אימה – אני יודע על מה אני מדבר.

לכולם יש זיכרונות טראומטיים קולנועיים. בין ליל הצייד, הסרט הנפלא של צ'רלס לוטון, מלתעות של שפילברג, ועשרות סרטים אחרים היינו יכולים לגלגל ללא סוף את הסצנות המגוונות שכפו עלינו לעצום עיניים באולמות החשוכים. ואינני מדבר על במבי, הסרט המצויר של וולט דיסני, אשר, זה ידוע, גרם לטראומה למיליוני ילדים, לאנושות כולה- טראומה שמוכפלת בעצמתה משאנו יודעים שהיה זה סרטו המועדף של היטלר. נוצרה תמימות דעים מסוימת סביב הניצוץ של סטנלי קובריק שמקמה אותו בסופו של דבר כפרדיגמה של הסרט הטראומטי ( עניין תמוה במובן מסוים, שכן יש לו סיום טוב, מותו של האב...).

אפשר לחשוב שעוצמים עיניים בקולנוע ברגע בו רוצים דווקא לפתוח לנו אותן. דברתי על דוגלאס גורדון, זה מזכיר לי שאחד מסרטי הוידיאו האחרונים שלו מראה עפעף בתקריב כשברקע שיר של רופוס וויינרייט Rufus Wainwright שלקח מחדש אחת מן המלודיות של לילות קיץ של ברליוז Berlioz, רוח הרפאים של הורד, שנכתבה עבור פואמה של תיאופיל גוטייר  Theophile Gautier שהשורה הראשונה שלה אומרת: " הרימי את עפעפך הסגור ".

כריסטיאן אלברטי Christiane Alberti ברוב טובו ברגע הנכון הניח לנגד עיני והזכיר לי את הנוסחא של לאקאן בסמינר XX, שאומרת " להמיר את זה סובב בזה נופל " . בהקשר לאמנות, לקולנוע ולטראומטיזם, אפשר לומר שזה סובב מה גם שזה נופל תמיד לא טוב.

כדי להרהר בנושאים אלה על מנת שאתרום לטובת הכנס ה-43, הקפתי עצמי בקומנדו של בני עילית, שכלל את כרים בורדו Karim Bordeau, קורוג ופיליפ מץ Corouge et Philippe Metz – מבלי לשכוח את הסיוע שקבלנו מקבוצת הקולנוע שמודרכת על ידי כרים בורדו ואשר כוללת את מרי לואיסה אלקורטה Marie luisa Alkorta, ברנרד אנדרו Bernard Andreu, מישל ברדה Michele Berdah, ז'אן קלוד ברונה Jean-Claude Brunet, לוסיין דוביסון Lucien Dubuisson, מגדה גומז Magda Gomez, קרול הרמן Carole Hermann, אליזבטה מילן Elisabetta Milan, גידו רוונה Guido Revna.

 

 

תרגום: גבריאל דהאן