הודעת שגיאה

  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type bool ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).
  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).
  • Deprecated function: implode(): Passing glue string after array is deprecated. Swap the parameters ב-drupal_get_feeds() (שורה 385 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Deprecated function: The each() function is deprecated. This message will be suppressed on further calls ב-_menu_load_objects() (שורה 568 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/menu.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type int ב-element_children() (שורה 6301 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/includes/common.inc).
  • Notice: Trying to access array offset on value of type bool ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).
  • Warning: Invalid argument supplied for foreach() ב-mailchimp_lists_auth_newsletter_form() (שורה 492 מ-/home/pragmaco/domains/pragma.co.il/public_html/sites/all/modules/mailchimp/modules/mailchimp_lists/mailchimp_lists.module).

וינייטה של קריאה בנושא הגבר והאישה

מאת: 
אפרת קפלן

דברים שהוצגו במסגרת ערב סיום שנה"ל של הרשת הלאקאניאנית שהתקיים ביום 11.6.2012

סמינר מקום כלל שני חלקים;

חלקו הראשון שיעור של גבריאל תחת הכותרת: "גבר – אישה - לוגיקה", בעקבות קריאה ועיון בטקסטים של פרויד ולאקאן בשאלה של החלוקה גבר-אישה.

חלקו השני של הסמינר, נערך כמפגשי שיחה תחת השם: "וינייטות של קריאה", והוא הוקדש לנושא של כנס ה-NLS שייערך בסופש זה. בכל מפגש שיחה הוצגה וינייטה על ידי משתתף או אורח אשר לוותה  בדיון סביב השאלה מהי קריאה. הוצגו חקירות ומסקנות של המשתתפים, בהתבסס על הפרקטיקה שלהם סביב הקריאה, וכן בהתבסס על קריאת הטקסט של לאקאן:  ל'אטרודיט.

הדברים להלן הם ניסיון לכתוב ולמסור משהו שמהדק את שני החלקים, כלומר לקרוא משהו מתוך הנלמד בקשר לגבר והאישה. לכתוב משהו על היחס המיני שלא יכול להיכתב ועל ביטויו בקליניקה של הגישור.

איך נקבע מינה של ההוויה המדברת? שאלה זו יכולה להישאל החל מן הנקודה שבה מדובר בהוויות מדברות, כלומר אלו שהשפה שוכנת בהן, שכן, לכאורה, השאלה אינה נשאלת שעה שמדובר בכלבים וכלבות, והיחס המיני בין גמל שלמה הזכר וגמל שלמה הנקבה, לכאורה -  קיים; כך הודיע לי לפני מספר ימים בני יואב, בן השש, שלא קרא את הסמינר על המועקה, אך חזר מהגן והודיע בהתלהבות על הידע החדש שרכש בשיעור מדעים: למדתי בגן שגמל שלמה הבת (כך במקור), אם היא מאד אוהבת את גמל שלמה הבן, היא אוכלת לו את הראש. א- ב - ל, אבל גדול – פקח עיניים וחזר במדויק, כך נראה, על דברי הגננת: "זה מ- מ –ש   ל -א ככה אצל בני האדם". הביט בי והמתין. מן ההמתנה חשבתי שהוא מחכה ממני לאישור בדבר ההבדל. נראה היה כי הוא לא לגמרי משוכנע שזה לא אותו הדבר.

השאלה של ההבדל בין הגבר והאישה והיחס בינהם נפרסה באופנים שונים בסמינר.

בנושא זה לאקאן מתקיל אותנו עם שני עניינים, כל אחד מהם עניין מורכב וסבוך כשלעצמו:

האחד – עם נוסחאות הסקסואציה, ריבוע של ניגודים, שמבטאות עמדה גברית ועמדה נשית, בבחינת שני הגיונות שונים לגמרי.

והשני – עם האימרה הידועה 'אין יחס מיני'. שבמקורה כוללת גם את הסיפא:  'אין יחס מיני שיכול להיכתב' או "ישנו אין יחס מיני".  

ניתן להתחיל בקריאה של פרויד את ההבדל בין הגבר והאישה כהבדל אנטומי , קרי, הזכר הוא הגבר והנקבה היא האישה, זה שיש לו, וזו שאין לה – הבדל אשר  לכאורה מייצר יחס. אולם זאת רק לכאורה, שכן פרויד מנסח את היעדר היחס המיני באופן אחר; פרויד מבחין בין האין יחס מיני של הגבר והאין יחס מיני של האישה: הוא  מצביע על היעדר היחס אצל הגבר ב"על סוג מסוים של בחירת אובייקט אצל הגבר " בין נתיב החיבה ובין הנתיב הארוטי, היעדר יחס אשר  מעמיד את הגבר בפני המשימה להמציא יחס כלשהו שאינו קיים. זאת בעוד האין יחס של האישה, כפי שמובא ב"אנליזה סופית ואינסופית", הוא הפתרון הסינגולארי של כל אישה ואישה ביחס לתסביך הסירוס.

עם לאקאן  נמצאה אפשרות לקרוא ולנסח את ההבדל בין הגבר והאישה באופנים שונים בשלבים שונים של ההוראה. מה ניתן לנסח ביחס להבדל אם הוא אינו אנטומי ואינו גנטי?

השאלה הראשונה שאפשר לנסח בעקבות השיעורים, היא מה טיבו של ההבדל, האם מדובר בהבדל בינארי, גבר מצד אחד ואישה מצד שני? אן שמא מדובר בציר שמצידו האחד מאד גבר ומצידו השני מאד אישה? הבדל כזה יכול להוביל לשאלה כמה מינים קיימים, האם ישנו מין אחד או שני מינים? או שמא ישנו (כך לאקאן) יותר מאחד, ופחות משניים? ומה מעמדה של שאלה זו ביחס לאופני ההתענגות המגוונים בימינו, אלו שאינם מצייתים לכלל בדבר ההבדל האנטומי  כמה שמצוי בהלימה לסיפור האדיפלי?

אז אפשר לחשוב את היחס בין המינים כוריאציה של פרדוקס זנון על אכילס והצב: מכיוון שקיימים אינסוף חצאים של הדרך אזי שלעולם לא יתרחש המפגש בין השניים. ביחס לפרדוקס זה מכוננות שתי עמדות: עמידה במקום ללא התקדמות או מרדף אחרי האובייקט התשוקה כל הזמן.  

אפשר גם להניח את היחס בין המינים בקשר עם שאלת המועקה, ולדמיין, כפי שמבקש מאיתנו לאקאן,  את מצבו של גמל שלמה כאשר הגמלה ניצבת מולו, ובטרם היא מזדקרת, זמן בו נשאלת השאלה מה אני בעיניה? מי אני עבור האחר? האם אני זכר או נקבה? חרדה זו יכולה להיחשב המצב היסודי של הגבר והאישה זה מול זה, וכמובן ביחס לידע, כתנאי הכרחי להיווצרות חרדה זאת.  ע"ג אי הוודאות הזאת ביחס לידע נוצרת החרדה, ועל גביה נתקלים בוריאציות השונות  בקליניקה ביחס ליחס, או להיעדרו: מה הוא חושב עלי, האם הוא אוהב אותי, מדוע הוא פועל כך ואומר אחרת וכו'.

מכאן נובעת אפשרות לחשוב על ההבדל בין המינים בקשר לשאלת הידע, יחד עם ניתוחו של לאקאן לסיפור המכתב הגנוב; המחזיק במכתב הגנוב הוא תמיד אישה, במובן זה שהוא הופך להיות זה שרוצים ממנו דבר מה, ללא קשר למינו הביולוגי. יש למחזיק במכתב דבר מה שהאחר מתאווה לו. ובכך נקבעת עמדתו כגבר או כאישה.

נדמה לי בעקבות צורות שונות שנוסחו בשיעורים בניסיון לכתוב משהו על היעדר היחס המיני שלא יכול להיכתב, כי ההכרעה הלאקאניאנית בסופו של יום נשענת, איך לא, על הדיבור. המיניות בסופו של דבר הינה  עובדה דיסקורסיבית. זהו דיבורו של הפציינט שמאפשר לקבוע אם זהו גבר או אישה.  

ואם זו שאלה דיסקורסיבית, אזי שחצינו מן האבחנה הפרוידיאנית, החזותית, של האנטומיה, אל אבחנה אחרת, דיסקורסיבית, כזו שניתן לשמוע ולקרוא, קרי, שאלה של שמיעה. וממנה 'קפיצה' לעבר השאלה של הקריאה במה שנשמע. קרי, אם מדובר בגבר או אישה נדע כאשר נאזין לדיבור הפציינט. ודיבור זה הינו דיבור שתמיד מעמיד אותנו תמהים ומבולבלים, אחוזים בתימהון (אני מכוונת לכפל הלשון ל'אטורדיט), זאת לנוכח האב – סנס המבני הקיים בדיבור, זה שנמצא במקומו של היחס המיני שלא נרשם. ה'לא כלום' שמתעקש על ה'כלום' גם כשה – 'לא' נשמט, כמו איבר בקבוצה שאינו רשום בה.

באיזה אופן ניתן לפעול עם נוסחאות הסקסואציה, ועם היחס המיני שלא יכול להיכתב? עם הקונפליקט ה א – הרמוני והיעדר המידה השווה  בין האיווי ובין התביעה של האהבה? ואם המפגש בין הגבר והאישה אינו קיים, שכן אין יחס בין מסמן הגבר ובין מסמן האישה, והיחס הפנטזמתי היחידי הינו בין הסובייקט השסוע ובין האובייקט שלו – מה יכול להיות "גישור" בין אלו?  

כאן מגיעה הקריאה שלי בדברים. אני מניחה כאן אפשרות לפרקטיקה של קריאה של הסכסוך הזוגי או הסכסוך המשפחתי כתסביך (אני רומזת לטקסט של לאקאן על התסביכים המשפחתיים). במקום להשתמש במסמן "סכסוך" ולשיים את הפרקטיקה כ-"יישובו", אני מציעה להניח בבסיס הפרקטיקה את "התסביך" ואת "קריאתו". הקריאה, כמובן, לוקחת בחשבון את הממשי, במובן זה שהיא נותנת מקום לדחף, לסימפטום – כצורת חיים, ומביאה אותו בחשבון במחשבה על ההסדר המשפטי.

פרקטיקה זו ניצבת מנגד לפרקטיקה המקובלת של "יישוב הסכסוכים", החל מן הקאוצ'ינג הפרטני – הזוגי – המשפחתי  ועד הגישור "המשתף" או "המעצים", ששמים את כובד משקלם (תרתי משמע) על שני עניינים: השיתוף ( אחדותיות, שיתוף הפעולה, שיתוף האינטרסים, הליך משתף) ועל הרגשות הדמיוניים הנלווים לכך.

קריאה של התסביך יחד עם הפסיכואנליזה פועלת על בסיס ההבדל, על בסיס ה – אחד אחד, וחותרת לנפרדות פונקציונאלית, אישה מצד אחד וגבר מצד אחר, או - אם – מצד אחד, ואב – מצד אחר, ובמקום למחוק את ההבדל כתנאי ליישוב הסכסוך, מצביעה ומחדדת את ההבדל, את השוני, את השניים הנפרדים שאינם אחד, כתנאי לאפשרות להציע משהו מהסדר של הפתרון.

יתירה מכך, יחד עם הנוסחא בדבר היעדר היחס המיני, ההתערבות מכוונת  למקום שנמצא בין היותר מידי ובין הפחות מידי בין השניים. היותר מידי - באיזה מובן? היותר מידי קשר – שמקרה הקצה שלו הוא "השיגעון בשניים", הלימה מוגזמת בין הזוג,  והפחות מידי כצורה שאינה מאפשרת פעולה. בין זה ובין זה יימצא ההסדר המשפטי המתאים.

לסיום, באווירת חג של סוף השנה אמקם את ההתערבות בין שני שירים של עמיחי. שהרי מהי פעולת המשורר אם לא לנסות ולרשום את מה שלא ניתן לרישום?

השיר "ההבדל בינינו" - רושם את ההבדל בין השניים כבסיס לקשר:

ראיתי איש ואישה שראו אותנו

חבוקים יחד. הם עוד יחד

אנחנו-לא.

........................

ההבדל בינינו

כמו ההבדל

בין דלת מוזזת לתוך הקיר

ובין דלת פשוטה, נפתחת ונסגרת

בחבטה.

זוהי צורה של רישום שניים שנשענת על הבדל.

צורה אחרת, בשיר "עוד פעם", מנסחת שניים שהופכים לאחד, "כמו מים בתוך מיים", וללא הבדל:

עוד פעם תחושת המפתח של דלת ביתך בתוך כיסי

ובבוא רוח קרה בחצות לפתע ללחוש:

התכסה התכסי

ועוד פעם: אגן ירחיים

עוד פעם למות ולהתקיים

להיות איתך מיים בתוך מיים

ולא יבדילו ביננו ולסיים.

ולשכב בחושך ולשמוע

את הקול אשר מעל הקול

עוד פעם בלילה ובמצח לנגוע

אחר כך ליפול:

לא במלחמות לא בהן אפול אלא כאן ועכשיו בארץ הבלעד

היא ארץ בלעדי וארץ בלעדייך

וארץ הגבעות האפורות

ארץ לעד.

זה המקום שבו מתרחשת הנפילה: לא בשדה הקרב, כי אם בארץ בלעדי ובלעדייך.

ובתווך בין אלו השניים, מצאתי את לאה גולדברג, כרישום מסדר אחר: "זה אנו שנינו אשר ביננו".

לשאלה שלא נשאלה על ידי יואב, השבתי לו שאצל בני האדם זה אחר. שאצל בני האדם העניינים מסובכים בצורה אחרת. אפשר להוסיף, עם לאה גולדברג:  ישנו האחד, ישנו השני, ישנם אנחנו, וישנם אנו שנינו אשר ביננו. צורה לרשום פתרון.