לקראת כנס NLS - הרהורים 15
הרהורים 15
"הקשר של הסינטום ושל הלא מודע, הנתמך על ידי הגוף".
ז' לאקאן, Le Sinthome, עמ' 139
Vincent Dachy*
|
הסימפטום: הלם; זה של השפה על החי:הגוף, הגוף שהוא משכנן של ההתענגויות – כולל זו המתקראת "חוץ-גופית" היות שהיא מוגדרת מתוך כך שיהיה מן הגוף.
אם כן, סימפטום כשטח של מפגש של השפה ושל הגוף בהיותו כבר דחפי. אבל מה? האם זו ללשון, לשון או הפיתוח המהווה את השפה? פיתוח לא של ידע על הלשון אלא של ידע על ההתענגות, בקצרה פיתוח פנטזמטי, פנטזמה. והנה אנו פרוידיאנים: הסימפטום תוצאה של ההלם בין הדחפי והפנזמטי, בין ה-"לעשות-אותך" לבין ה-"להאמין- לעצמך", התוצאה? נאמת זאת באותה מידה על "גרף האיווי".
הסינטום מעיד על כך: צלקת או יותר נכון צרלקת. מן הסימפטום אל הסינטום אנו "מצרלקים". ליטורלי משמע מקום, שטח בו בזמן יציב ונייד.
פרמננטי [קבוע] או אימננטי?
שמא צריך לומר משהו על ההלם עצמו? אירוע כמובן. מה יהיה סימפטום במתמטיקה? מה שראוי לו להיקרא בעיה? ובמוסיקה? האם ישנם סימפטומים במוסיקה? [במקור, חלק זה הוא בצרפתית]
מפשרה ליצירה [from compromise to composition]
הסימפטום מתרחש כסיפוק של פשרה של דחף "ממוסך", מוצפן באמצעות הפיתולים על ידי "מציאות", המצרים של הפנטזיה. Bildung כפי שאמר פרויד. פשרה בין "ההתגלמות של המסמן הנקוב" על ידי הדחף והשימור של [האמונה ב] המציאות הסובייקטיבית של הלא מודע [השערה שלנו]. הבה נתייחס לסימפטום עם הדחף והפנטזיה. הבה "נחשוב שלושה", שלושתם יחד.
פשרה זו באשר היא "מוסחת" על ידי אנליזה [בין "מנגנוני כתיבה" אפשריים אחרים] פותחת את האפשרות ליצירה – זו של סינטום.
* Vincent Dachy- חבר ב-NLS - לונדון
תרגום: נחמה גסר
- התחבר בכדי להגיב